תקציר
חפץ אתר זה מכיל את המשאבים, ההליך, הנתונים והתוצאות של הרופא שלי לחקר הפרקטיקה המקצועית. התהליך כלל חקירה של תהליך קבלת ההחלטות שהוביל להמשגה של אפיסטמולוגיה, מתודולוגיה ושיטה לביצוע חקר הפרקטיקה המקצועית והכנסת ידע מעשי לאקדמיה. עמוד התווך של תהליך המחקר היה דיאלוג מתמשך ביני לבין חברי החוקרים, והחלקים של דיאלוג זה שנוהלו במסגרת מסמכי שיתוף פעולה מקוונים מוצגים באתר זה. חומר אחר מוצג כאן בטקסטים, דיאגרמות דינמיות וקטעי וידאו. באמצעות פורמט מצגת זה, אני מאמין שאספק לקורא את השתקפות השקוף והקפדנית ביותר של כל שלבי מסע הדוקטורט שעשיתי, שיוביל להבנות המחקר שלי. ההשערה שלי היא שרמת פירוט זו מספיקה כדי שהקורא יבין את ההליך שעשינו, ולתת השראה למתרגלים אחרים לבצע הליך דומה על מנת לחלץ את הידע השקט שלהם, תוך שימוש במתודולוגיה המוצעת שלי.
כפסיכותרפיסט המעורב בתהליך של מיצוי ידע מעשי בשתיקה, היה צורך בחקירה של אפיסטמולוגיות קיימות על מנת לזהות את עמדתי האפיסטמית כמטפלת וגם כחוקרת וכדי להמשיג ידע מעשי בשיח האקדמי. שקלתי מתודולוגיות תוך התחשבות בהנחיות ה-QAA הקובעות שמתודולוגיית המחקר של חוקר-דוקטורט צריכה להתבסס בגישת הפרקטיקה שלו.
בשל המורכבות שאפיינה תהליך דוקטורט זה, הוא היה ארוך במיוחד אך האתגרים שהתעוררו במהלכו הפכו לתמריצים להמשך מחקר והתפתחויות אקדמיות. ניתן לחלק באופן גס את התהליך בן שתים עשרה השנים לשלושה שלבים כרונולוגיים בהתאם לשלבי המסע האפיסטמי שלי המובאים כאן. הנטייה הריאליסטית שלי הובילה אותי לחקור את העמדות האפיסטמיות הפוזיטיביסטיות, אך דחיתי את ההיתכנות של הצגת גישת הפרקטיקה שלי במודל פוזיטיביסטי. למרות ההכרה בחשיבותו של אינטרפרטיביזם בפסיכותרפיה, הסתמכות אך ורק על עמדה אנטי-ריאליסטית זו תסתור את עמדתי האפיסטמית כמתרגל. מוקד הגישה שלי ויעד ההתערבויות שלי הוא הממשק בין התחום הפוזיטיביסטי (הנסיבות הקונקרטיות) לתחום הרלטיביסטי (הפרשנות של המטופל לנסיבותיו). כדי לפתור דילמה זו, בשנת 2017, מיקמתי את עצמי כמתרגל וחוקר בעמדה הריאליסטית הביקורתית, המציעה מסגרת מרובדת המתייחסת הן לתחום הפוזיטיביסטי והן לתחום הפרשני-רלטיביסטי של החוויה האנושית. בהתבסס על הנחות היסוד של CR, להבנתי, הידע שלנו תמיד יהיה השערה ניתנת לשגיאה, שניתן לאמת או להפריך רק מול מבחן מציאות. המשגתי את זה במונחים של תהליך מחזורי של חיבור תחזית, בניית השערה, בחירת בדיקה או התערבות אקטיבית, צפייה בתוצאה וזיהוי חריגות.
על מנת לבסס ולהצדיק את תוצרי הידע המעשיים שלי עם ראיות מהימנות מעבר לנקודת המבט האישית שלי, זיהיתי את ההכרח בשיתוף פעולה אקטיבי של חוקרים-מתרגלים במחקר כזה. מאז 2006 ניהלתי דיונים מקצועיים קבועים עם שותפתי לתרגול ענת בן סלמון שביקשה ללמוד על גישת התרגול שלי. כסטודנטים לדוקטורנטים, היינו מודעים לידע המעשי המשמעותי שהפקנו במהלך הדיונים הללו, והשתכנענו שהדיאלוג המקצועי המתמשך הזה כולל את מתודולוגיית המחקר שלנו. עד שנת 2016 הפקנו את מודל הידע המעשי שלנו בפסיכותרפיה המהווה את הבסיס לסילבוסים של קורסי ההכשרה שהפקנו, ואת מודל מיצוי הידע המעשי השקט שלנו. באתר זה מוצגים דיאגרמות הממחישות את המודלים הללו ואת סילבוסים. אנו מלמדים את הקורסים שלנו במכללה להכשרה אקדמית מאז 2016. למרות התוצרים המעשיים הקונקרטיים הללו, הדילמות האפיסטמיות והמתודולוגיות שלי וחוסר ההכרה של המפקחים על המתודולוגיה השיתופית שלנו והובילו גם אני למחלוקת עם האוניברסיטה בשנת 2014-5.
משנת 2014, ד"ר אנה קריסטל-לילוב, רופאה ילידת בריטניה, סייעה לנו בהליכים הבירוקרטיים. ציר הזמן של ההתכתבויות והאירועים עם האוניברסיטה ורשויות הפיקוח מאז, המובא כאן, מספק בדיקה לגבי היתכנות של הפקת ידע מעשי חדשני באקדמיה והזמן והמאמץ הנדרשים לכך. בהיותה בעלת ידע מקצועי מעשי מתחום קשור ורוצה ללמוד מיומנויות מענת וממני, ליישם אותה, בשנת 2017 כאשר ענת ואני חידשנו את לימודי הדוקטורט, אנה הפכה לחברה בצוות המחקר שלנו. במסגרת טריאלוגית זו, כל חוקר מילא תפקיד שהתפתח בשל כישוריו הספציפיים השונים. שיתוף פעולה זה איפשר תרגול יעיל וייצור תוצרי ידע מעשיים משמעותיים. הדיאלוג בין שלושתנו אפשר לי להמשיג את הצעתי לאפיסטמולוגיה חדשה לידע מעשי ומתודולוגיה ושיטה חדשה לייצורה באקדמיה, בהתבסס על הנחות היסוד של CR ושיתוף פעולה של חוקרים. למרות זאת, המאבק שלי להכרה אקדמית במחקר שלי ובתוצאותיו חודש בשנת 2019, כאשר הלימודים שלי הסתיימו שבועיים לפני המועד האחרון להגשת עבודת הדוקטורט שלי. הגשתי את עבודתי בזמן למרות החלטה זו, אך היא טרם הוערכה על ידי צוות האוניברסיטה.
